פרשת חיי- שרה- אברהם אבינו הפועל כאדם חשוב
רש"י על הפסוק "ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו" (כד,י) מפרש- "נכרין היו משאר גמלים, שהיו יוצאין זמומין מפני הגזל שלא ירעו בשדות אחרים". וכן מפרש על הריב שבין רועי אברהם לרועי לוט (יג,ז ד"ה ויהי ריב) שרועי לוט לא הקפידו על הגזל ,ורועי אברהם מוכיחים אותם על הגזל ובמדרש בראשית רבה (מא,ה) "בהמותיו של אברהם אבינו יצאו זמומים ובהמותיו של לוט לא היו זמומים". וכן בפרשתינו (כד,לב ד"ה ויפתח) כשאליעזר מגיע לביתו של לבן נאמר ויפתח את הגמלים מפרש- "התיר זמם שלהם, שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בדרך בשדות אחרים".
הרמב"ן מפרש אחרת (שם ד"ה ויפתח) "שפתח מוסרי צוארם כי המנהג להוליכם קשורים, או שהיו הולכים חגורים במושב המרכבה אשר עליהם" ואיננו מקבל את דעתו של רש"י, שמסתמך על דעתו של דעת הת"ק במדרש (ב"ר ס,ח) אך כבר הקשו שם במדרש "רבי הונא ורבי ירמיה שאל לרבי חייא בר אבא, לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים לחמורו של רבי פנחס בן יאיר". שמסופר שליסטים גנבו את חמורו של רב פנחס בן יאיר. לאחר שלא אכלה שלשה ימים הם שחררו אותה לביתה.והיא לא היתה מוכנה לאכול שם שעורים של דמאי אפילו שזה מותר לבהמה כי היא היתה חסידה והחמירה על עצמה ולא אכלה עד שעישרו את השעורים. (1)
הרמב"ן מתוקף המדרש סובר שלא יתכן שהחסידות בביתו של רבי פנחס בן יאיר תהיה גדולה יותר מבית אברהם, וכשם שחמורו של פנחס בן יאיר איננו צריך להשתמר מן הדברים האסורים לבעליו להאכילו כש"כ גמליו של א"א, ואין צריך לזממם,כי לא יאונה לצדיק כל און. (2) רואים כיצד הרמב"ן הבין את הקדושה שבבית אברהם אבינו. והעמק דבר (שם) מביא שהגמלים היו זמומים מעצמם דהיינו שהתנהגו כאילו היו זמומים.
כיצד ניישב את דעתו של רש"י? השפתי חכמים (כד,י) מביא את קושיית הרמב"ן ומסביר שזממו את הגמלים כדי שלא יאכלו אפילו מצידי רשות הרבים שהם הפקר כי מסתמא הבעלים מתייאשים מהם, אך אליעזר מרוב חסידותו לא רצה להנות משל אחרים אפילו מן המותר.
וכאן אנו נוגעים במושג של אדם חשוב.(3) הגמרא במסכת שבת (נא.) מספרת שרב נחמן אמר לדרו עבדו הטמן לי צונן בשבת, (כי סבר שמותר להטמיו צונן כדי שלא יצטנן עוד השבת) והבא לי מים שחימם טבח ארמי ביום חול
(שאין בו משום בישולי נכרים, מכיון שהוא נאכל כמו שהוא חי) ורבי אמי הקפיד על רב נחמן מכיון שהוא סבר ששונה דינו של אדם חשוב. ויש לכך כמה הסברים: רש"י מביא (במסכת שבת) משום שמסתכלים עליו ויבואו אנשים להקל יותר ממנו. ויש אומרים משום שאדם במדרגה נבוהה עבור שלמותו חייב להקפיד יותר.וריטב"א מביא (מו"ק יב.) שלא ילעיזו עליו אנשים שאינו זהיר באיסורים.
בכל אופן רואים שמושג אדם חשוב מחייב, ולכן אליעזר עבד אברהם זמם הגמלים שלא יאכלו מצדי רה"ר אע"פ שזה רק מידת חסידות.
שמעתי ממו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל שאברהם אבינו יש לו תפקיד בעולם לחנך את העולם כמו שנאמר "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צקדה ומשפט.." (יח,יט) ,ולכן אע"פ שאין חשש
שגמליו יגזלו, הרי הוא צריך להראות לעולם מה נכון לעשות ולכן הוא זמם את גמליו ובכך התיישב שיטת רש"י.